פסק-דין בתיק ת"ק 007418/03

1.         בפניי תביעה אשר הגיש התובע, בעל חנות לחשמל ואלקטרוניקה, כנגד הנתבעים - לקוחות, אשר מסרו לידיו את הטלביזיה שלהם לתיקון.

            בתביעה זו תובע התובע פיצויים עבור נזקים אשר גרמו לו הנתבעים בחנותו וכן פיצוי בעבור עוגמת נפש ופגיעה בשמו הטוב, בסכום כולל של 10,000 ש"ח.

עובדות המקרה ופסק הדין שניתן לטובת הנתבעים בעניין זה

2.         מסתבר כי אין מדובר בתביעה ראשונה אשר הוגשה בגין הארועים נשוא כתב התביעה. למעשה מדובר בתביעה נגדית אשר הגיש התובע כנגד הנתבעים, אולם למרבה הצער בחר התובע להגיש את התביעה הנגדית בנפרד ולא במסגרת התביעה הראשונה, היא ת.ק. 6283/03 וולובלסקי נ' זמיר (להלן: "התביעה הראשונה"), אשר הוגשה ע"י הנתבעים כנגד התובע ביום 30.6.03.

            בתביעה זו טענו הנתבעים כי ביום 2.3.03 מסרו לתובע טלויזיה מסוג גרונדינג 29 אינץ' לתיקון. לאחר שלושה ימים החזיר התובע את הטלויזיה ודרש עבור התיקון 500 ש"ח בצירוף מע"מ. הנתבעים שילמו עבור התיקון (למרות שלטענתם סכום זה היה גבוה ב- 300 ש"ח משסוכם), אולם לאחר יום הטלויזיה שוב התקלקלה ונלקחה על ידי התובע לתיקון חוזר, ומאז לא שבה לביתם.

            הנתבעים טענו בתביעה הראשונה כי לאחר מספר שבועות במהלכם נדחו בלך ושוב , התחוור להם כי הטלויזיה שלהם עוקלה אצל התובע, בגין חובותיו לגורמים שונים ונמכרה בהליכי הוצל"פ.

            לפיכך, תבעו הנתבעים את סכום הטלויזיה וכן הוצאות נוספות.

3.         התובע הגיש כתב הגנה בתביעה הראשונה וטען כי הטלויזיה לא היתה שווה כלום, מדובר בטלויזיה ישנה שמעל 5 שנים וכי היה מוכן לתת לנתבעים טלויזיה חלופית אולם הם סירבו. בכתב ההגנה טען התובע כי הנתבעים גרמו לו נזקים, צעקו והשתוללו בחנותו ועל כן הודיע כי בכוונתו להגיש תביעה נגדית.

4.         ביום 3.8.03 התקיים דיון בתביעה הראשונה בפני כבוד השופטת ארנה לוי. בסיום הדיון ניתן פסק דין אשר חייב את התובע לשלם לנתבעים סך של 5,250 ש"ח, כפיצוי עבור הטלויזיה והוצאות משפט.

            כאן המקום לציין כי בדיון הנ"ל הודה התובע כי הטלויזיה עוקלה ואף הוכח בפני כבוד השופטת כי הטלויזיה נרכשה ביום 4.2.00, דהיינו בעת המסירה לתיקון גילה של הטלויזיה היה 3 שנים.

התביעה דנן

5.         בתביעה זו עסקינן בנזקים אשר נגרמו לתובע, לטענתו, בעקבות מעשי והתנהגות הנתבעים: התובע טוען כי לאחר שהטלויזיה נלקחה בפעם השניה לתיקון, החלו הנתבעים להטריד אותו, לכנותו בשמות גנאי וביניהם "גנב", כי התייצבו בחנותו מספר פעמים, שברו חפצים, ריססו כתובות על רצפת החנות ועל הויטרינות, הבריחו לקוחות, הפיצו "פליירים" המכנים את התובע "חלאת אדם" וגמרו לו לנזקים ברכוש ולשמו הטוב. התובע טען כי נאלץ להתלונן במשטרה ובתביעה זו תובע הוא את נזקיו אלו, המוערכים על ידו בסך של 10,000 ש"ח.

6.         הנתבעים הגישו כתב הגנה והכחישו את הטענות המיוחסות להם. הנתבעים טענו כי התובע הוא זה שנהג כלפיהם באלימות וכי עד ליום הגשת כתב ההגנה לא שילם התובע את הסכום בו חויב בפסק הדין בתביעה הראשונה.

העדויות וההוכחות

7.         ביום 25.11.03 הופיעו בפניי התובע והנתבעים.

            לשאלות בית משפט בנוגע למעשי האלימות וההשחתה הנטענים כנגד הנתבעים, ענה התובע כי אין עדים למעשים אלו; כי יש לו תמונות המתעדות את הנזקים אך הוא לא הביא אותן לדיון; כי יש לו תמונות של הויטרינות והרצפה המרוססות בכתובות נאצה אך הוא לא הביא אותן לדיון; כי מחזור עסקיו ירד כתוצאה מהשמצות הנתבעים - אך אין עמו את ספרי העסק על מנת להוכיח טענות אלו. כל שהיה בידי התובע להציג בפני בית המשפט היה עלון אזהרה (ת/1), החתום ע"י "סוסי האזרחית ההגונה".

            לשאלת בית המשפט מדוע אינו משלם לנתבעים את סכום פסק הדין, ענה התובע כי הגיש ערעור, אולם כשנשאל אם יש ברשותו עותק מבקשת רשות רשות הערעור, חזר בו מתשובתו וענה כי הבקשה טרם הוגשה - בשל העיצומים הננקטים ע"י בית המשפט.

8.         הנתבעים העידו בפני וטענו כי התבוע נקט נגדם באלימות. הנתבעת אישרה כי כינתה את התובע גנב - וזאת מכיוון שלקח את הטלויזיה שלהם ולא החזיר.

דיון והכרעה